A Travellerspoint blog

בינגו מת

sunny

אז ביום חמישי התחילו השמועות שהנשיא השנוא קיבל התקף לב. במשרד כולם מעבירים שמועות, טלפונים לפה ולשם. אנשים מחייכים, אומרים שזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות למלאווי. השמועות מתחזקות, וכמה אתרים מתחילים לפרסם שבִּינגוּ אכן מת, אבל אין אישור רשמי. שכנתי למשרד טוענת שהוא מת, וזה רשמי - אחותה שמעה מבעלה שבן-דוד חבר של הסניטר בבי"ח (ולא, לא הגזמתי). בערב בפאב הקבוע מול המשרד, הטלוויזיה כרגיל משדרת כדרוגל. יושבים עם אקס-פאטס ומקומיים, השמועות ממשיכות לרוץ. חבר מדבר עם אחד השגרירים האירופיים, מספר שדיבר עם מנתח בכיר בביה"ח ואכן, הוא מת. עדיין אין אישור רשמי, אבל מדי פעם אחד המקומיים מקבל טלפון ופורץ בקריאות שמחה. עכשיו הממשלה סופסופ מדברת עם התקשורת – הוא מוטס לדרום אפריקה – אבל עדיין אין אישור אם הוא חי או מת. מחר יום שישי הטוב, בו ישו מת – אולי הוא מתכנן לקום לתחיה ביום שני, כמו ישו?

יום שישי מוקדם בבוקר אנחנו נוסעים לאגם. עדיין אין אישור, אבל המקומיים כבר מתייחסים אליו כלשעבר. אין רדיו במפלצת, אז כשמגיעים לאכסניה בצהריים ניגשים לבר להתעדכן. הטלוויזיה, כמובן, על כדורגל. כריס הברמן מעביר לחדשות, והמקומיים מסביב מתקרבים קצת לשמוע. עדיין אין אישור. ספקולציות מתחילות. זה ברור למה הממשלה לא רוצה להכריז על מותו של הנשיא – לפי החוקה סגנית הנשיא, ג'וֹיְס בַּנדָה, תמלא את מקומו כנשיאה עד הבחירות הבאות ב-2014. הבעיה היא, שהיא הושעתה מהמפלגה השלטת לפני מעל שנה, והקימה מפלגה משלה. מאז הנשיא הדיר אותה לחלוטין, וחברי הקבינט מלכלכים עליה חופשי בתקשורת. אז לא רק שהנשיאה לא תהיה מהמפלגה שלהם, סביר להניח שגם לא תהיה להם עבודה...
בשבת בבוקר הטלוויזיה לא על כדורגל ולפתע נשמעות קריאות שמחה מכל עבר. סופכלסופ המעורבים בעניין מבינים שהפיכה הם לא יצליחו לארגן כאן, במדינה השקטה והשלווה הזו, והממשלה מאשרת שהנשיא השלישי של מלאווי, בִּינגוּ וָוא מַאטוּרִיקָה, נפטר ביום חמישי בצהריים מהתקף לב וגופתו הוטסה לדרום אפריקה. ג'ויס בנדה מושבעת לנשיאה הרביעית של מלאווי, אישה ראשונה לכהן כראש מדינה במלאווי בפרט ובמזרח ודרום היבשת בכלל.

יום שלישי בחזרה במשרד, והאוירה נפלאה. אנשים שמחים, מספרים על תחושת הקלה כשהשמועות אומתו – שהוא כבר לא הנשיא, שיש תקווה למדינה, וגם, בפשטות, שהאיש הזה מת. במהלך השבוע הגב' בנדה הספיקה לפטר את שר המידע, שהפסיק את שידורי בי.בי.סי העולמי ואת האתר של ניאסה טיימס, אחד העיתונים העצמאיים החשובים במדינה; לפתוח מחדש את השגרירות הבריטית ולהזמין לשוב את השגריר שגורש אחרי שסיוע מממשלת בריטניה הופסק בגלל שחיתות הממשל; להסכים עם הילארי קלינטון על התנאים להחזרת מענק של ביליוני דולרים לשידרוג רשת החשמל, שהושעה אחרי ההפגנות ביולי שעבר בהן בינגו הורה למשטרה לירות כדי להרוג, שעלו בחייהם של 20 מפגינים; לפטר את ראש המשטרה, שמלבד האחריות לסעיף הקודם, השמועות מספרות שהרג כמה אנשים ללא הצדקה ובלי לתת את הדין.

ביום חמישי, אני כל הזמן חוזרת לרצח רבין. אני יושבת בעמדה בחוליה בצבא, במשמרת כשכל הנשארים- שבת והאורחים שבאו למסיבת שחרור של דני-בוי בסופש מסביבי עסוקים בנקיונות ובישולים של ארוחת-שבת. את הטלפון מהבמא, ואני צועקת באינטרקום למטבח\סלון שידליקו את הטלוויזיה, עכשיו! את כולנו יושבים חצי לילה מול הטלוויזיה, בהלם מוחלט, עד שמחליטים לעלות לירושלים, לעבור לפני הארון, לתת כבוד. אין שום קשר בין מה שעבר על מדינת ישראל וכל אזרחיה אז, לבין מה שעובר על מלאווי היום, אבל אני לא יכולה שלא להיזכר, ולא להיאלם ולכאוב שוב.

האווירה כאן השבוע שונה לחלוטין ממה שחווינו בחודשיים האחרונים. חוץ משפע הדלק בתחנות, שנתרם ע"י זמביה, אין שינוי אמיתי בחיי האנשים כאן. אבל ממש מרגישים באויר את התקווה, את ההקלה שלהם. אמן כן יהי רצון שג'ויס וממשלתה ימשיכו את העבודה הטובה שבינגו התחיל בקדנציה הראשונה שלו, ואנשי הארץ הזאת, החמים ומכניסי האורחים, לא ידעו עוד את העונה הרעבה, את ילדיהם החולים.

Posted by TattoodDuck 18:03 Archived in Malawi Comments (0)

Reflections, and a giraffe

Fish Eagle at Lake Malawi

Fish Eagle at Lake Malawi

It is important to say that our experiences last week are skewed by the fact that we are visiting with all the pomp and ceremony of visiting dignitaries. We arrive in at least 2-3 cars, filled with Muzungus (white people), programme manager, project managers, all types of co-ordinators and field facilitators. There is a disconcerting feeling that we may be being told what people know we want to hear. This is an issue that needs to be taken into account when looking at impact assessment, the fact of who is asking the question affects the answer. I hope to visit these communities again with field facilitators and keep a much lower profile, and learn more about how we can get to the core ‘so what’ impact of our work.

What is also clear from our time here so far is that a lot of INGO and NGO work is delivering services that the government would be responsible for in ‘developed countries’. Here in Malawi the programme is looking to build the ability of local government to deliver these services, while a lot of NGO work focuses on building the capacity of civil society. Sustainability is the buzzword of course, and if we are thinking about which is more sustainable in the long term, probably a combination of the two is needed, and where the weight sits is very contextual, depending on a wide range of factors. This is why I personally believe in CU’s model that has, at its core, being rooted in the local context in each place that it works.

An example of this approach is an anti-malaria project we visited in the south. This was undertaken with the district health office (DHO) actually delivering a lot of the services, such as early diagnosis and treatment. I attended an ‘exit strategy’ meeting for this project, where partners’ representatives from the local hospital, a local NGO, and the DHO came together to agree how the services would continue to be delivered when the project ends in August this year. Because the project had been working within the structures of these organisations since its inception, this was relatively straight forward, and it was clear from the interactions between the various representatives that there was a genuine partnership going on. There was lots of discussion about distribution of assets, such as computers and motorbikes, something that is often up to the donor (as it was their money that bought them!), in this case USAID (US Agency for International Development).

Amongst all of this let’s not forget that since the project began there has been a significant decrease in the number of malaria fatalities in the targeted communities. We talk about strategies etc all of the time: at the end of the day there has been a very clear fundamental impact here – there are a huge number of people that are still alive now that wouldn’t be if it wasn’t for this one project.

Giraffe Rock Art, Mphunzi

Giraffe Rock Art, Mphunzi

Finally then, and well done if you are still reading at this point, we stayed in Dedza for the weekend. Dedza sits in the mountains, at around 1500 metres, and the climate is lovely – the air is cooler and we needed a blanket at night – a relief after 40+ degrees in previous days. Hazel, a Malawian colleague, took us out to Mphunzi on Saturday where we saw rock paintings made by pygmies 2000 years ago (according to the local guide) which was very cool – giraffes and lizards featuring most heavily, along with several schematics and one elephant.

So a marathon of entries over the last few days, we knew if we didn’t write it now it wouldn’t happen, and congratulations to anyone who stuck with us all the way through! We will give you a rest for a while before our next update, unless of course something particularly exciting happens...

Rich & Maya (and Duck)
Dedza Mountain

Dedza Mountain

Posted by TattoodDuck 13:28 Archived in Malawi Comments (0)

(Entries 5 - 6 of 15) « Page 1 2 [3] 4 5 6 7 8 »